איך להתכונן לאולטרה קשה – או למה הצלחתי לסיים את טראנס גראן קנריה

Share options

אנקדוטה קטנה לפתיחה, או: זהירות, איש שמן רץ

השעה קצת אחרי 4 לפנות בוקר. לפני כמה דקות עלינו על האוטובוס שמוביל אותנו עכשיו בחשיכה מוחלטת לצד השני של רכס ההרים בלה-דונה שליד גרנובל, צרפת – שם נתחיל את המרוץ שנקרא “אצ’פה בל”. במושב לידי יושב בחור צרפתי שנראה בכושר – אחד מהרצים האלה שזאת ההזדמנות היחידה שלי לראות אותם – לאחר הזינוק הוא ייעלם מקדימה, וכשאני אסיים את המרוץ, הוא כנראה כבר יירד מהרכבת בפריז

אחרי שהחלפנו כמה מילות נימוס, שנינו עוסקים ב”הכנות” אחרונות לקראת המרוץ. אני מציץ ומבין שהבחור עובר על תמונות של המסלול שנמצאות על הטלפון שלו – כנראה שהוא עבר על המסלול לפני, ומשנן פעם נוספת נקודות מפתח. הוא בתורו מציץ לכיווני מדי פעם, ולא ממש מצליח להצניע את החיוך שמתפשט על פניו כשהוא רואה אותי עובד בקצב קדחתני על העמסת קלוריות לכל אורך הנסיעה. הוא לא אומר שום דבר, אבל אני שומע היטב את מה שהוא לא אומר – “איך השמן הזה מתכוון לצלוח אפילו את העלייה הראשונה?” אני מחייך לעצמי בהסכמה

רצים באוהל המנוחה בסופר קולט, אצ'פה בל - המצולמים לא קשורים לדמויות שבסיפור

רצים באוהל המנוחה בסופר קולט, אצ’פה בל – המצולמים לא קשורים לדמויות שבסיפור

אנחנו יוצאים לדרך ב-6 בבוקר, והתחזית כמעט ומתגשמת כשאני מגלה מייד שהשלוקר שלי נפגם וכל המים מטפטפים לי על הגב. אחרי שכחמישה רצים מעירים לי על כך תוך שהם עוקפים אותי, אני עוצר בצד כדי לנסות ולתקן. עד שאני מבין שמדובר בטוטל לוס וממשיך בעלייה, אני כבר המאסף של המרוץ

נריץ קדימה 11 שעות ו-34 ק”מ – אני מגיע לתחנת הסיוע המרכזית של המרוץ – סופר קולט – קצת פחות משעה לפני מגבלת הזמן. תוך שאני מחפש צינור מים, אני נכנס לאוהל המנוחה שבתחנה ומוצא שם את החבר שלי מהאוטובוס. הוא שוכב שם על מיטת שדה, ולזרוע שלו מחוברת אינפוזיה עם נוזלים. אנחנו מחליפים כמה מילות נימוס. “אתה ממשיך?” הוא שואל אותי. נראה לי שכן

? מה פתאום שאני אתן עצות

זה זמן מה שבמהלך האימונים, המרוצים, ההפוגות, ההצלחות והכישלונות – אני נהנה לגבש לעצמי תובנות לגבי מה עובד ומה לא עובד, מה נכון ומה לא נכון, בשבילי.  זה חלק משמעותי מההנאה שאני שואב מהספורט, ומהדרך שאני עובר בשנתיים וחצי האחרונות. מאימון לאימון, מאתגר לאתגר

הנוף באמצע המסלול של טרנס גראן קנריה

הנוף באמצע המסלול של טרנס גראן קנריה

עד היום לא חשבתי שיש הרבה טעם לשתף אחרים ב”תוכניות האימונים” שלי או בתובנות. יש כמה תובנות שכתבתי עליהן בקצרה – כללי ברזל ועוד כמה אנקדוטות לאורך הדרך, בעיקר כדי לחדד ולהשאיר לעצמי תזכורות. אני לא גורם מקצועי בשום צורה, ללא כל הכשרה או רקע בתחום, ההסטוריה שלי כ”ספורטאי” פחות או יותר לא קיימת, ואני מאמין גדול בכך שהתובנות שלי ישימות ספציפית לגביי, ויותר מכך – ספציפית לגביי בנקודת זמן מסוימת, ואין שום סיבה שמה שאני חושב שלמדתי לאורך הדרך יהיה ישים או רלוונטי למישהו אחר

במילים אחרות – מי אני שאתן עצות לרצים או ספורטאים אחרים על איך להתאמן ואיך לנהל מירוץ. כל אלה שאני מדבר איתם (או איתן) מנוסים, מלומדים ומוכשרים ממני – וכמובן מהירים ממני. אפילו את המושג שאני משתמש בו פה “לנהל מרוץ” שמעתי והפנמתי רק לאחרונה בשיחה עם רץ מנוסה – התובנות בנושא היו לי איפה שהוא בראש, אבל פשוט לא חשבתי לקרוא לזה “ניהול מרוץ” עד אותה שיחה

? ובכל זאת

ובכל זאת, למרות הכל – למרות החוסר במתודולוגיה, למרות שלפי כל הכללים המוכרים ולפי כל מי שטורח לתת לי עצות טובות לאורך הדרך נראה שאני עושה הרבה לא נכון – נראה שיש כמה דברים שאיכשהו עובדים, ואני מוצא את עצמי לאחרונה מנסה להסביר להרבה אנשים מה עשיתי נכון בדרך להיות הישראלי הראשון שסיים את מרוץ “טרנס גראן קנריה” – מרוץ החוצה את האי גראן קנריה לאורך 125 ק”מ ו-8,000 מטר של עליות מצטברות על מסלול מאוד טכני וקשה, שנתיים אחרי שהצלחתי להשלים ריצת 10 ק”מ לראשונה בחיי

חוגגים על הדיונות של גראן קנריה ביום שאחרי

חוגגים על הדיונות של גראן קנריה ביום שאחרי

אם זה לא ברור מאליו, את התשובה “הנכונה” ל”מה עשיתי נכון” אני לא יודע, אבל החלטתי לנסות ולשלוף למיטב הבנתי ולשתף כמה דברים מהדרך שעברתי לפני ובמהלך המרוץ שיש להם כנראה לפחות מרכיב  מסויים בתשובה

הכוונה היא לכתוב משהוא אישי וחשוף, ולנסות לחקור ולגלות גם לעצמי תוך כדי מהם אותם המרכיבים שעובדים לי נכון ולחדד אותם עם עצמי. מה תהיה התוצאה אני לא בטוח. מבחינת הקוראים – אני לא מתכנן לנסות ולתת “הוראות הכנה”, אבל מקווה שכל אחד יוכל למצוא פה משהוא שהוא מתחבר אליו ויכול לקחת איתו להמשך הדרך

?למה הכוונה באולטרה קשה

האולטרה ה”רציף” האחרון (בניגוד למרוץ בשלבים) והארוך ביותר שהשתתפתי בו עד כה היה בקיץ האחרון בצרפת – מרוץ טכני מאוד באורך 81 ק”מ ו-5,900 מטר עליות מצטברות. לא הגעתי בלי שום רקע, אבל המעבר מ-80 ק”מ ל-125 ק”מ, מ-6,000 מטר עליות מצטברות ל-8,000 הוא קפיצת מדרגה למים לא מוכרים. למי שכבר עבר ריצות שטח דומות באורכן ואופיין למרוץ המטרה, ומתאמן כדי להוריד כמה שעות מהתוצאה – הפוסט הזה כנראה פחות רלוונטי, אלא למטרות שעשוע

המתכון הסודי למרוץ אולטרה

 ממגון השיחות שקיימתי והעצות שקיבלתי במהלך התקופה הקצרה שבה אני רץ, אחד מהדברים שהתחברתי אליהם מיד היה משהוא שאמר לי לאחרונה אורי גור-ארי, בהתייעצות קצרה שהייתה לי איתו ממש לפני היציאה לקנרים – בניגוד למרתונים שלהם יש תכניות די סדורות ובדוקות, אין מתודולגיה או חוקים ברורים לגבי מה נכון ולא נכון, או במילים אחרות “איך” להתכונן לאולטרה. אולי זה היתרון שלי בספורט כזה – במילים אחרות זה מוחק את החיסרון הברור שאיתו אני מגיע  לריצה, ואולי ההתעקשות שלי להתנסות בדברים וללמוד מטעויות לאורך הדרך זה כל מה שצריך

במקום “מתכון סודי”, מה שאנסה לפרוט כאן כ”מתכון” הם המרכיבים שאני מצליח לזהות בתוך בליל הדברים שהתרחשו – לרשום כאן בראשי פרקים – ולסכם מעין מתכון או רשימת קניות אם תרצו. בהמשך אנסה להרחיב קצת לגבי כל אחד מהם – כך שכל אחת (או אחד) תוכל להחליט מראש מה מעניין אותה לקרוא

והנה המתכון

רקע ומוטיבציה
חודש וחצי לפני – לנסוע או לוותר
תכנון האימונים למרוץ – או: איך נראית “מסכמת” לאולטרה
האימונים בפועל: תוכנית היא בסיס לשינויים. או: מה קורה כששום דבר לא עובד
לטייפר או לא לטייפר
האלמנט הפסיכולוגי – צניעות או ביטחון עצמי
האלמנט הפסיכולוגי – במרוץ: להמשיך עוד קצת או לוותר
האלמנט הפסיכולוגי – מוטו למוטיבציה
האלמנט הפסיכולוגי – מוכנות להפתעות
עקשנות
תכנון מרוץ וקצבים – למה זה טוב ומה הסיכון
ציוד
האלמנט הישראלי

הקדמה שנייה – (כמעט) כל מה שאני לא עושה נכון

אני כותב בהמשך על בניית “תכנית האימונים” שלי, אבל האמת היא שבגדול אני לא עובד עם משהוא שנראה כמו תכנית אימונים מוכרת. אין לי תכניות יומיות/ שבועיות ברב המקרים, ומה אני עושה ביום מסוים נקבע פעמים רבות לפי מזג האויר ומצב הרוח

מה שאני מתאר כ”אל תנסו בבית”, זה לא משהו שאני חושב שהינו חלק מהתשובה. אני מביא את זה פה כדי לתת רקע מלא של מה שאני עושה. כל מה שאני מתאר כאן אלו דברים שאני כנראה צריך לעשות, ומפספס עד כה
נקודת אור מתקנת, אם להאמין לכתבה בעניין אימונים למרוצי 200 מייל (תודה לאורי שמרוני על השיתוף) –  נראה שלפחות חלק מהדברים שאני מזניח (להלן) אינם מהווים איום קיומי על ההצלחה במרוצים

אל תנסו בבית

סוכר טהור - אין באמת תרוץ, אבל זה עושה אותי שמח

סוכר טהור – אין באמת תרוץ, אבל זה עושה אותי שמח

אני לא אוכל בריא. בתקופות שונות אני מקפיד על תזונה מסוימת לפי כללים שלי – לפעמים עם מטרה נקודתית להוריד משקל, לבנות אנרגיה זמינה או להוריד אנרגיה זמינה – חלק מהדברים שאני מתנסה איתם, ואולי חומר לפוסט נפרד בעתיד – אבל אין לי משטר תזונה קבוע שאני שומר עליו

אימוני כח וקרוס טריינינג – יש נגיעות מקריות ומזדמנות לאורך הזמן, אבל רב הזמן אני לא עושה את זה בכלל, ובטח שלא מקפיד או לפי איזושהיא תוכנית סדורה

אימוני “איכות” – אחד מהמושגים שלא ברורים לי עד היום. אני מאמין גדול שכל מה שאני עושה או אימון איכות, אבל מה שמוכר כאימוני איכות בדרך כלל זה דברים שאני לא עושה – אימון הפרטלק הראשון שלי היה לאחרונה כשהצטרפתי לידידה בברצלונה – כשבועיים אחרי המרוץ בגראן קנריה, ושבוע אחרי מרתון ברצלונה – גם אז הייתי בלי מדידת דופק (כי נקרעה לי הרצועה במהלך המרוץ), אבל הצטרפתי כדי לראות מה היא עושה ואיך. אינטרוולים עשיתי בעבר פעמיים או שלוש כדי לראות מה ואיך זה. זה היה די מזמן ולא השתלב באימונים הספציפיים לאחרונה

על טייפר אני אדבר בהמשך בנקודה ספציפית – זה משהוא שאני כן מנסה לעשות, אבל עושה מאוד לא נכון ברב המקרים – הרבה פעמים הוא קצר מדי, וכשאני כבר עושה אותו, הוא מתבטא הרבה פעמים פשוט בבטלה גמורה

אני עובד בלי מאמנת, ייעוץ, פיסיותרפיה, יועץ תזונה, מסאז’ים, או אימוני גמישות. יש בטח עוד כמה דברים שחסרים ואני עדיין לא מודע לזה שהם חסרים

ריצות ארוכות לעומת זאת אני כן עושה. למעשה זה כמעט כל מה שאני עושה כל עוד מתאפשר לי – יוצא להרים כל עוד אני יכול ורץ או הולך שם

?נצא לדרך

… חלק שני בקרוב

3 thoughts on “איך להתכונן לאולטרה קשה – או למה הצלחתי לסיים את טראנס גראן קנריה

  1. מאחר ואני נהנה מנתוני פתיחה (גופניים…) דומים ואם מוטיבציה גבוהה לריצות אולטרא, אין ספק שאעקוב אחרי ההמלצות וכפי שאתה מציין אאמץ רק את מה שמתאים. גם אני מכיר את המילה אינטרוואלים באותה המשמעות שטבעונים מתיחסים לסטייק סינטה מדמם…
    Cheers

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *